כמה מרוויחים מ-כלל ה-4 אחוזים, חישוב מדויק שמסביר כמה הון צריך לבנות לפני שאפשר להפסיק לעבוד? הנוסחה פשוטה: מחשבים את ההוצאות השנתיות, מכפילים ב-25, ומקבלים את יעד ההון. מהסכום הזה מושכים 4% בשנה בלי לגמור את הכסף. למאמר הזה הוספתי דוגמאות עם מספרים ישראליים, טבלה להשוואה, ואת ההיגיון מאחורי הכלל.
Photo: https://kaboompics.com/ (Pexels)
מה זה כלל ה-4 אחוזים ומאיפה הוא בא
הכלל פותח ב-1994 על ידי וויליאם בנגן, מתכנן פיננסי אמריקאי. הוא ניתח נתוני שוק מ-1926 עד 1994 וגילה שמי שמשך 4% מתיק השקעות בכל שנה, לא גמר את כספו גם לאחר 30 שנה, בכל תרחיש היסטורי.
המחקר הבא שחיזק את הממצא פורסם ב-1998 על ידי שלושה חוקרים מאוניברסיטת טריניטי. הוא נקרא “Trinity Study” והיה הבסיס לתנועת ה-FIRE (Financial Independence, Retire Early) שצמחה מאז.
הכלל מניח תיק השקעות שמורכב ממניות ואג”ח. הוא לא מבטיח תוצאות, אבל הוא מאוד בדוק.
כמה מרוויחים מ-כלל ה-4 אחוזים: חישוב מדויק לפי הוצאות
הנוסחה עובדת כך:
שלב 1: סכמים את ההוצאות החודשיות הקבועות.
שלב 2: מכפילים ב-12 כדי לקבל הוצאות שנתיות.
שלב 3: מכפילים ב-25 לקבלת יעד ההון.
שלב 4: 4% מהסכום הזה = הכנסה שנתית אפשרית.
דוגמה עם מספרים ישראליים
נניח שמשפחה בתל אביב מוציאה 15,000 ש”ח בחודש (שכירות, מזון, ביטוח, בילויים). זה 180,000 ש”ח בשנה. יעד ההון הוא 180,000 כפול 25, כלומר 4.5 מיליון ש”ח.
מ-4.5 מיליון ש”ח מושכים 4% בשנה, כלומר 180,000 ש”ח, כלומר בדיוק 15,000 ש”ח בחודש, בלי לגמור את הקרן.
| הוצאה חודשית | הוצאה שנתית | יעד הון (X25) | משיכה חודשית |
|---|---|---|---|
| 8,000 ש”ח | 96,000 ש”ח | 2,400,000 ש”ח | 8,000 ש”ח |
| 12,000 ש”ח | 144,000 ש”ח | 3,600,000 ש”ח | 12,000 ש”ח |
| 15,000 ש”ח | 180,000 ש”ח | 4,500,000 ש”ח | 15,000 ש”ח |
| 20,000 ש”ח | 240,000 ש”ח | 6,000,000 ש”ח | 20,000 ש”ח |
הטבלה מראה שהיעד תלוי ישירות בהוצאות. מי שמוציא פחות, צריך לבנות פחות הון.
למה 4% ולא 3% או 5%
זו שאלה חשובה. 3% שמרני יותר ומאפשר לתיק לגדול גם תוך משיכה. 5% מגדיל את הסיכון שהכסף ייגמר בשנות שוק גרועות.
4% הוא נקודת האיזון שבה, לפי הנתונים ההיסטוריים, הסיכוי שהכסף יאזל בתוך 30 שנה עומד על פחות מ-5%.
חשוב לציין: הכלל מבוסס על שוק אמריקאי. מי שמשקיע רק בישראל עשוי לקבל תוצאות שונות. לכן רוב מומחי ה-FIRE ממליצים על תיק מפוזר גלובלית.
הבעיה עם כלל ה-4 אחוזים בישראל
ישנן שתי בעיות מרכזיות שמשנות את החישוב לישראלים:
1. אינפלציה גבוהה יותר. ב-2022-2023 ישראל חוותה אינפלציה של 5%-7% בשנה. הכלל הקלאסי מניח אינפלציה של 2%-3%. פער הזה גדול.
2. אורך חיים ארוך יותר. מי שפורש ב-45 צריך את הכסף 40-50 שנה, לא 30. לאורך 50 שנה, 4% כבר פחות בטוח. כדאי לשקול 3.5% כחוץ שמרני יותר.
3. מיסוי. כל משיכה מתיק השקעות ממוסה במס רווח הון של 25% בישראל. זה אומר שצריך למשוך יותר כדי להגיע לאותה נטו.
איך בונים את ההון הזה בפועל
כאן נכנסת ההכנסה הפעילה. בלי הכנסה גבוהה מספיק, קשה לחסוך את הסכומים האלה.
אנשים רבים שבוחנים את כלל ה-4 אחוזים מחפשים גם דרכים להגדיל הכנסה. חלק בוחרים הכנסה פסיבית מחנות אונליין כדי לבנות מקור הכנסה שאינו תלוי בשעות עבודה. אחרים מסתכלים על 30 רעיונות להכנסה נוספת שניתן לשלב עם עבודה קיימת.
הנקודה המרכזית: חיסכון לבד לא מספיק. צריך גם להגדיל הכנסה. מי שמרוויח 12,000 ש”ח בחודש ומוציא 11,000, לא יגיע לשום יעד בזמן סביר.
כמה זמן לוקח לבנות את ההון
שאלת המיליון. או במקרה הזה, של 3.6 מיליון.
נניח שאדם חוסך 3,000 ש”ח בחודש (36,000 בשנה) ומשקיע בתיק עם תשואה שנתית ממוצעת של 7% (מניות גלובליות).
- אחרי 10 שנים: כ-500,000 ש”ח
- אחרי 20 שנים: כ-1,570,000 ש”ח
- אחרי 30 שנים: כ-3,660,000 ש”ח
30 שנה זה הרבה. מה משנה את המשוואה? להגדיל את ההכנסה ולחסוך יותר כל חודש.
מי שחוסך 6,000 ש”ח בחודש מגיע ל-3.6 מיליון תוך 23 שנה. מי שחוסך 10,000 ש”ח בחודש מגיע לשם תוך 16 שנה.
השפעת שיעור החיסכון
מה שהתנועת ה-FIRE גילתה: שיעור החיסכון (כמה אחוז מההכנסה חוסכים) הוא המנבא הכי חזק לגיל הפרישה. מי שחוסך 50% מהכנסתו יכול לפרוש תוך 17 שנה, בכל רמת הכנסה.
כלל ה-4 אחוזים והכנסה פעילה
הרבה אנשים שרואים את המספרים האלה לראשונה מבינים שנדרשת גישה כפולה: להשקיע בחיסכון ובאותו זמן לבנות הכנסות נוספות.
כלים נפוצים שמשלבים אנשים בדרך לפרישה מוקדמת: הכנסה מיוטיוב שגדלה לאורך זמן, דרופשיפינג עם חנות שופיפיי שעובדת גם כשישנים, ומכירת קורסים דיגיטליים שיוצרים הכנסה חוזרת על תוכן שנבנה פעם אחת.
הכנסות כאלה מאפשרות להגדיל את שיעור החיסכון מבלי להתפשר על רמת החיים.
שאלות נפוצות
כמה הון צריך לפרוש בישראל לפי כלל ה-4 אחוזים?
תלוי בהוצאות. מי שמוציא 10,000 ש”ח בחודש צריך 3 מיליון ש”ח. מי שמוציא 20,000 צריך 6 מיליון. הנוסחה: הוצאות חודשיות כפול 12 כפול 25.
האם כלל ה-4 אחוזים עדיין תקף ב-2026?
כן, אבל עם הסתייגויות. ריבית גבוהה, אינפלציה ואי-ודאות גיאופוליטית גורמים לחלק מהמומחים להמליץ על 3.5% כגבול שמרני יותר. לפרישה של 40+ שנה, 3.5% הוא בטוח יותר.
האם צריך להשקיע רק במניות?
לא. המחקר המקורי בנה על תיק של 60% מניות ו-40% אג”ח. תיק מנייתי בלבד מניב תשואה גבוהה יותר אבל תנודתיות גבוהה יותר. מומלץ להתאים לגיל ולסיבולת הסיכון.
האם מיסוי ישראלי משנה את החישוב?
כן. מס רווח הון של 25% אומר שצריך למשוך יותר מהתיק כדי להגיע לסכום נטו הרצוי. בפועל, יעד ההון האמיתי גבוה ב-15%-20% ממה שהנוסחה הבסיסית מציגה.
כמה מרוויחים מ-כלל ה-4 אחוזים בפועל ביחס לכסף שהושקע?
מי שצבר 3 מיליון ש”ח, מושך 120,000 ש”ח בשנה, כלומר 10,000 ש”ח בחודש. אלו ההכנסה “על הנייר”. מיסוי, אינפלציה וטלטלות שוק ישפיעו על הסכום בפועל. לכן כדאי לחשב עם מספר שמרני של 3.5% ולשמור רזרבה.
סיכום: כמה מרוויחים מ-כלל ה-4 אחוזים, חישוב מדויק
כמה מרוויחים מ-כלל ה-4 אחוזים, חישוב מדויק: מושכים 4% מהתיק בשנה, שזה שווה ערך להוצאות השנתיות שלך. בנית מיליון ש”ח? 40,000 ש”ח בשנה, כ-3,300 ש”ח בחודש. בנית 4.5 מיליון? 15,000 ש”ח בחודש.
הנוסחה פשוטה. הביצוע דורש שנים. מה שמקצר את הדרך הוא שילוב של חיסכון גבוה עם הכנסה שגדלה.
אם אתה בתחילת הדרך ומחפש דרכים להגדיל הכנסה בצד השקעות, המדריך החינמי 7 שלבים נותן נקודת התחלה מעשית לבנות מקור הכנסה דיגיטלי מאפס.